קטנה לשבת פרשת שמות

בפעם הראשונה בתנ"ך ישנה התייחסות לעם ישראל כעם. "הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ". כך מתאר פרעה את ישראל בפני עבדיו. מצד שני רק בסוף ספר דברים, לאחר החזרה בפני העם על מצוות התורה וטרם הכניסה לארץ, יאמר משה לעם ישראל: "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם".

אז כיצד מוגדר עם?

ישנם חיבורים שונים בין אנשים. ישנו חיבור "מילואימניקי" הנעשה על בסיס תחושת שייכות לחוויה משותפת. כך היא תחושת הזהות של העם הסובל במצרים. כך היא תחושת הנרדפות לאחר השואה שהביאה את עם ישראל למעשים הירואיים של הקמת מדינה. אבל סופה של חוויה משותפת להסתיים ולפוג. כשהיא נגמרת – לרוב מתפרקת החבילה. כך בקרב בוגרי תיכון הנפרדים לדרכם וכד'.

לעומת זאת, ישנו חיבור המבוסס על ייעוד משותף מבוסס אמונות. כך היא כניסתם של ישראל לארץ ישראל על בסיס אמונה וייעוד. ואולי בדור שלנו הגענו בדיוק לשלב הזה. מעבר מחוויה משותפת (גלות) לייעוד משותף (גאולה). מעבר מורכב, לא פשוט, אך מסתבר כהכרחי. אחרת מחיר המילקי בברלין ימשיך לקסום….

ועוד קטנה על המחזור החדש של הדף היומי:

לפני כשבועיים החלו אלפים בעם ישראל – חילוניים, דתיים וחרדים ללמוד את הדף היומי. במשך כשבע וחצי שנים ילמדו דף ועוד דף באחד מאוצרות התרבות המקיפים ביותר של עם ישראל – התלמוד. אך מה עושה אדם, שמאורעות השואה גרמו לו שכל ידיעותיו מסתכמות בדף גמרא אחד בלבד?

שיר וקליפ מרגש מאוד של מוטי שטיינמץ. חלקו באידיש אך שווה להתאמץ גם אם לא מבינים. (מדקה 9 הופך לקצבי ואז אפשר לוותר… 😊 )

שבת שלום
מוטי